זהו. בחיים לא תמצאו אותי שוב במרכז הערכה לצורך קבלה לעבודה. גם אם זו תהיה משרת חלומותיי. (מהי משרת חלומותיי, לעזאזל?!) לפני 11 שנים הייתה הפעם הראשונה שלי במרכז הערכה. חשבתי שאני רוצה להיות דיילת אויר ולטוס בכל העולם אז ניסיתי להתקבל לאל-על. גם ככה הייתי מלצרית באותם ימים אז לפחות שיצא לי מזה משהו. עד ששמעתי את כל הבנות בחדר אומרות שזה חלום חייהן. שליחות אדירה. ומגלגלות עיניים לבוחנים. לא יכולתי שלא להביט עליהן בזלזול ולהשתתק. אותו דבר בדיוק קרה לי השבוע.
כל המבחנים האלה כל כך מטופשים וחסרי תועלת בעיניי. את אמורה להראות לבוחנים שאת מנהיגה אמיתית כי את מובילה קבוצה של 4 נשים שלא פגשת מעולם לבנות מגדל מקשים וסיכות. אתם מבינים, ככה בוחנים מנהיגות בישראל. כמה את נחושה להנהיג קבוצה לבנות מגדל עקום וחסר ערך. אני אישית לא מוכנה להניד עפעף בשביל זה. בזבוז זמן. על כל שאלה מפגרת עניתי בשאלה או בבדיחה. אז אמרו לי שאני מתחכמת.
בניגוד אלי, אם אמריקן איגל היתה נגשת למרכז הערכה היא היתה עוברת בגדול. נכנסתי לחנות בדיזינגוף סנטר כי בחודשים האחרונים השקיות שלהם הציפו את העיר והייתי חייבת לבדוק מה הסיפור. השלטים בחלון הראווה אמרו שיש עד 70% הנחה והחום הגדול מחייב מכנסיים קצרים וגופיות. מצאתי את מבוקשי בלי בעיה בכלל.
4 (תחתונים מתוקים) ב – 100. ג'ינס קצר, מכנס ירוק קצר ושתי גופיות ב – 200 ש"ח.
החנות של אמריקן איגל היא הילדה הטובה בשכונה. הכל בסדר אצלה. כל כך בסדר שזה משעמם. כמו שאין שום חידוש בקולקציה שלהם גם החנות סטנדרטית לחלוטין. עליה אי אפשר להגיד שהיא מתחכמת. הבגדים מסודרים יפה על המדפים ועל הקולבים. ניתן בקלות למצוא את הצבע ואת המידה שאת צריכה. השירות קורקטי ויעיל. התאים רחבים, מוארים ומצוידים במראות. והקולקציה עמוסה בבגדי בייסיק. כאלה שתמיד צריך מהם עוד. טוב שיש מיינסטרים כמו אמריקן איגל. רק שלא ישתלטו לנו על המדינה. או לפחות לא על תל אביב.
השורה התחתונה:
Failed – מקוריות, עניין
Exceeded – שירות
